פרופיל המשרד

משרד עוה"ד דרור הוקם על ידי אריאל דרור, עוד בשנת 2001.
עורכי הדין במשרד עוסקים בתיקי משפחה המשלבים בתוכם תחומים מגוונים בתוך ענייני המשפחה לרבות הסכמי ממון, יחסי ממון, מזונות, פירוק שיתוף, מזונות ילדים, מזונות אישה, ידועים בציבור, אבהות, חטיפות ילדים, ענייני ירושה, התנגדות לצו קיום צוואה, התנגדות לצו ירושה.
המשרד רואה חשיבות עליונה במתן שירות , נגישות ויחס אישי ללקוח , כמו גם במקצועיות בלתי מתפשרת לרבות התעדכנות שוטפת בפסקי דין ובדברי חקיקה חדשים.
עו"ד אריאל דרור הינו בעל תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב, כמו כן הינו בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות.

עו"ד דרור הינו מחברו של הספר "חלוקת רכוש בהליך גירושין", שהינו ספר ייחודי ופרקטי המציג באופן מקיף ונהיר את כל הסוגיות המרכזיות הרלבנטיות בכל הנוגע לחלוקת רכוש, ביחס להלכת השיתוף וביחס לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

פעילות ציבורית

עו"ד אריאל דרור שימש בין השנים 2003 - 2007 כממלא מקום יו"ר ועדת בתי משפט למשפחה שליד הועד המרכזי בלשכת עורכי הדין, חבר בועדת נשיאויות בתי משפט שליד הועד המרכזי, חבר בועדת בתי דין רבנים שליד ועד המרכזי.
עו"ד אריאל דרור שימש בין השנים 2007-2011 כסגן יו"ר ועדת בתי משפט לענייני משפחה שליד הועד המרכזי.

משרד עורכי הדין דרור מעסיק שתי עורכות דין

עו"ד צילה קניג לביא - בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. השתתפה בקליניקה לסיוע משפטי לנשים בהנחיית ד"ר רות הלפרין קדרי. ביצעה טרום התמחות והתמחות במשרד עו"ד בתחום דיני המשפחה.
עו"ד ענבל שמיע עורכת דין החל משנת 2002.
עבדה כשכירה במשרד עורכי דין, שם ניהלה מחלקה בתחום דיני משפחה, מעמד האישי, וצוואות וירושות, לרבות ניהול תיקים והופעה בבתי המשפט ובבתי הדין השונים.
במהלך שנותיה כעורכת דין השתתפה עו"ד שמיע בהשתלמויות רבות, לרבות "דיני משפחה - הצד המעשי" , "אומנות השכנוע וליטיגציה בבית המשפט" והשתלמות "בעריכת הסכמים". כן השתתפה היא בקורס בסיסי בגישור מטעם המכון להשתלמות עורכי דין

לקביעת פגישת ייעוץ עם עו"ד אריאל דרור חייגו 03-6951408

שם מלא:
 
מייל:
 
טלפון:
הודעה :
 

חדשות

25/03/2019
העברת נכסים ודמנציה

11/03/2019
התנגדות לצוואה בשל חוסר כשירות אחת מטענות ההתנגדות הנפוצות לקיומה של צוואה היא הטענה כי המצווה לא היה כשיר מבחינה מנטלית / קוגניטיבית והיה מוגבל ביכולתו להבין את מהותה ומשמעותה של פעולת הציווי. מקור הפגם – החוק והפרשנות סעיף 26 לחוק הירושה : צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה. כפי שניתן לראות חוק הירושה מסתפק בהגדרה רחבה למדי - "אינו יודע להבחין בטיבה של צוואה". על פי הפרשנות שניתנה בפסיקה להגדרה זו, נדרש מן המצווה כי יהיה מודע לכך שהמסמך אותו הוא עורך הינו צוואה, כן עליו להיות מודע לגבי היקף רכושו, ולגבי זהות היורשים, וכן להבין את משמעות צוואתו מבחינת השפעתה על הזוכים ועל המודרים על פיה. וכדברי השופט ברק בערעור אזרחי מס' 851/79 בנדל נ' בנדל : "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה" מהו? ביטוי זה לא הוגדר על-ידי המחוקק, ואין זה רצוי, כי אנו נקבע בו מסמרות. המחוקק קבע אך הנחיה כללית, אשר מטרתה לבחון, אם המצווה היה מודע למהות מעשיו ותוצאותיהם. בהקשר זה ניתן לקחת בחשבון את מודעתו של המצווה לעובדה שהוא עורך צוואה, את ידיעתו על דבר היקף רכושו ויורשיו, ואת מודעותו לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו בהמשך קבע בית המשפט כי אין די במודעות לנתונים שהוזכרו לעיל וכי לכך יש להוסיף את הדרישה כי המצווה הינו בדעה צלולה ומפרש באופן נכון את המציאות הסובבת. כך בע"א 1212/91 קרן ליב"י נ' בינשטוק קבע השופט חשין כי אף אם פעל המצווה תוך מודעות מלאה להיקף רכושו ולזהות היורשים והיה מודע לתוצאות ציוויו אם הוכח כי רצונו בעת הציווי היה מושפע מתפיסת לקויה של המציאות – המדובר באותו עניין בחולה נפש אשר היה נתון לתעתועי שווא בשל מחלתו – הרי שנגדיר אותו כמי שפועל תחת המגבלה ויש לבטל צוואתו. בית המשפט נמנע מלקבוע מבחנים חד משמעיים וגורפים, ונטייתו היא לבחון קיומה או העדרה של "הידיעה להבחין בטיבה של צוואה" בהתאם לנסיבות של כל מקרה על נסיבותיו השונות ומכלול הראיות הספציפי. המועד הרלוונטי לגבי מצבו של המצווה הינו מועד עריכת הצוואה, בית המשפט עשוי להתעלם מראיות הנוגעות לזמן מוקדם או מאוחר יותר. נטל השכנוע המוטל על המתנגד חובת הראיה בייחס לאי כשירות המצווה, מוטלת על הטוען לפסלותה של הצוואה בשל עילה זו. על כובד משקלו של נטל זה ניתן ללמוד מדברי כב' השופט מלץ בע"א 724/87 ורדה כלפה (גולד) נ' תמר גולד; ''הכלל המשפטי הרחב קובע, כי כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו, וכל אדם כשר לפעולות משפטיות....שלילת הכושר לצוות, ובמיוחד בדיעבד, מאדם שבמהלך חייו לא הוטל ספק בכושרו לעשות כן, אינה עניין של מה בכך לסתור חזקת כשרות בסיסית זו לאחר מותו של אדם הינו כבד ביותר." כמו כן, בכדי לטעון לפסלותה של צוואה מסיבה זו צריך חומר הראיות לבסס בצורה חד משמעית את המסקנה כי המצווה לא היה כשיר, אין די בהעלאת חשדות והצגת ראיות המעוררות ספק באשר ליכולתו של המצווה ולכשירותו. וכדברי כב' השופט שמגר בע"א 279/87 יצחק רובינוביץ נ' עליזה קרייזל : "אין בחוות-דעת המומחה מטעם המערער, הפסיכיאטר ד"ר א' נפתלי, כדי לבסס את טענת המערער על-פי סעיף 26 לחוק, שהרי לא די בהעלאת ספקות גרידא כדי לעמוד בנטל השכנוע המוטל על הטוען לחוסר כשרות לצוות" לסיכום האמור : החוק כפי שנתפרש על ידי בית המשפט, דורש כי המצווה יהיה בעת עריכת הצוואה מודע היטב למשמעות הרחבה של הפעולה המשפטית אותה הוא מבצע. עם זאת, מאחר ועומדת לכל אדם חזקת הכשירות, נטל כבד מאוד מוטל על הבא לטעון כנגד צוואה כי היא פסולה בשל חוסר כשירות של המצווה, ויהיה עליו לתמוך טענתו בתשתית ראייתית איתנה וחד משמעית.

11/03/2019
מהו יורש אחר יורש ?

27/02/2019
מתי חוב של בני זוג אינו משותף?

10/02/2019
מה קורה עם הדירה המשותפת, במצב בו בן/בת הזוג מורחקים ממנה בצו שיפוטי.

27/01/2019
נתק עם ההורה, כעילה להגדלת מזונות.

28/10/2018
הודעת פרגון מלקוחה מרוצה: "בוקר טוב אריאל. רציתי להגיד תודה על אתמול. הרגשתי שממש יש לי על מי לסמוך, אז תודה, לא משנה מה תהיה ההחלטה. בית המשפט הוא זירה תיאטרלית/דרמטית לגמרי ואנחנו השחקנים, אז לא משעמם. יום נעים. תמר לוי.

17/09/2018
עו"ד אריאל דרור עונה על שאלה בנושא הסכמי ממון לעיתון 'ידיעות אחרונות'

16/09/2018
ספרי מצוטט בבית המשפט העליון (חלוקת רכוש בגירושין)

02/09/2018
טיפ למתגרש מאת עו"ד אריאל דרור פורסם בכתבה בידיעות אחרונות מדור ממון

09/04/2018
שמח לבשר, כי גם בשנה זאת נכנס משרדנו לדירוג של דן וברדסטרייט, בין המשרדים העוסקים במעמד אישי.