עורך דין לגירושין וירושה

משרד עוה"ד דרור, הוקם על-ידי עורך דין אריאל דרור בשנת 2001.
עורכי הדין במשרד עוסקים בתיקי משפחה המשלבים בתוכם תחומים מגוונים בתוך ענייני המשפחה לרבות הסכמי ממון, חלוקת רכוש, יחסי ממון, מזונות, פירוק שיתוף, מזונות ילדים, מזונות אישה, ידועים בציבור, אבהות, חטיפות ילדים, ענייני ירושה, התנגדות לצו קיום צוואה, התנגדות לצו ירושה.
המשרד רואה חשיבות עליונה במתן שירות , נגישות, ויחס אישי ללקוח , כמו גם במקצועיות בלתי מתפשרת לרבות התעדכנות שוטפת בפסקי דין ובדברי חקיקה חדשים.
עו"ד אריאל דרור שימש בין השנים 2003 - 2007 כממלא מקום יו"ר ועדת בתי משפט למשפחה שליד הועד המרכזי בלשכת עורכי הדין, חבר בועדת נשיאויות בתי משפט שליד הועד המרכזי, חבר בועדת בתי דין רבנים שליד ועד המרכזי.
עו"ד אריאל דרור שימש בין השנים 2007-2011 כסגן יו"ר ועדת בתי משפט לענייני משפחה שליד הועד המרכזי.
עו"ד דרור הינו מחברו של הספר "חלוקת רכוש בהליך גירושין", שהינו ספר ייחודי ופרקטי המציג באופן מקיף ונהיר את כל הסוגיות המרכזיות הרלבנטיות בכל הנוגע לחלוקת רכוש, ביחס להלכת השיתוף וביחס לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

לקביעת פגישת ייעוץ עם עו"ד אריאל דרור חייגו 03-6951408

שם מלא:
 
מייל:
 
טלפון:
הודעה :
 

חדשות

08/07/2018
ביטול צו ירושה במקרה של גילוי צוואה מאוחרת.

01/07/2018
סמכות בינלאומית לבית הדין הרבני בתביעת גירושין בנישואים על פי דין תורה ובנישואים אזרחיים בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) – תיקון מס' 4 שמחולל שינוי דרמטי בכל הנוגע לסמכות בית הדין הרבני בישראל בענייני גירושין בלבדל ולמעשה מרחיבה את סמכות בית הדין באופן ניכר. עד כה הייתה לבית הדין הסמכות לדון בתביעות גירושין של בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה וזאת ככל ששני בני הזוג הם אזרחי מדינת ישראל או תושביה או שיש להם זיקות לישראל ע"פ סעיף 4א לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953. למעשה תיקון 4 לחוק, משנה את כללי המשחק ומאפשר למי שנישא על פי דין תורה ושאינו תושב או אזרח מדינת ישראל ואשר אין לו זיקה ע"פ סעיף 4א לחוק לבוא בשערי בית הדין הרבני ולהגיש תביעת גירושין. בדברי ההסבר להצעת החוק צוין, כי ועידת רבני אירופה וגורמים נוספים העלו את סוגיית סרבנות הגט אצלם בפני הנהלת בתי הדין הרבניים, תוך שהם מציינים כי במקרים מסוימים גברים התעלמו מפסיקת בית הדין הרבני באותה המדינה, וחלקם אף הותירו נשותיהם עגונות. משכך, מדינת ישראל, כמדינת היהודים ראתה הצדקה להעניק סמכות לבית הדין הרבני בישראל לדון בעניינם של אלה. סעיף 4ב1 לחוק קובע, כי לבית הדין הרבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין ליהודים שנישאו ע"פ דין תורה, גם ללא קיום הזיקות, אם נוכח כי לא ניתן לערות מחוץ לישראל גירושין ע"פ דין תורה לרבות בשל חשש ממשי שלא ניתן לערוך גירושין במקום מושבם האחרון של בני הזוג בחו"ל, או שהתקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת הגירושין בין בני הזוג. בית הדין הרבני ידון בתביעה רק במקרה בו כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל, התובע פעל לעריכת גירושין במקום מושבם האחרון או שהתקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על התובע לפעול לעריכת הגירושין לפי דין תורה במדינת החוץ. מעיון בהצעת החוק עולה, כי לבית הדין יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין של בני זוג יהודיים שנישאו מחוץ לישראל בנישואין אזרחיים בלבד בתנאים מסוימים. בדברי ההסבר להצעת החוק צוין, כי סמכות זו לבית הדין באה לענות על פתרון בעיית עגינות מבחינה אזרחית במצבים שבהם לא ניתן לאתר את בן הזוג החי במדינה אחרת דבר שלא מאפשר לנהל הליך גירושין במדינה שבה נערכו הנישואין. כאמור, התיקון לחוק מתייחס אך ורק לגירושין, ועל פי פרסומי הכנסת המדובר בהוראת שעה לשלוש שנים.

24/06/2018
חובות שנוצרו בדרך לא ראויה לא הוכרו כמשותפים

17/06/2018
מה ההבדל בין ידועים בציבור לנשואים?

10/06/2018
מהן צוואות הדדיות ?

03/06/2018
עילות לפסילת צוואה.

21/05/2018
ניתן לעשות צוואה בכמה צורות

22/04/2018
מאבקים על הירושה, מאת הפסיכולוגית שרון צונץ.

09/04/2018
שמח לבשר, כי גם בשנה זאת נכנס משרדנו לדירוג של דן וברדסטרייט, בין המשרדים העוסקים במעמד אישי.

09/04/2018
פסק דין של בית הדין הרבני הגדול לגבי בגידות וחלוקת רכוש

01/01/2018
ספרי מצוטט בבית המשפט העליון( חלוקת רכוש בגירושין )